סוחוצקי ואח' נ' אלטרנטיוויזיה בע"מ ואח'

פסק דין

בין התובע לבין הנתבעת נקשר הסכם, בחודש ספטמבר 2009, במסגרתו התחייבה הנתבעת להתקין עבורו צלחת לווין וציוד נלווה בתמורה לסך של 5,436 ₪ וכן לתת שירותי תמיכה טכנית בתמורה לתשלום חודשי בסך 85 ₪ למשך 60 חודשים.

קדם להליך זה הליך נוסף, במסגרתו הגיש התובע תביעה נגד הנתבעת, בה הלין על עיכובים במתן השירות מצד הנתבעת. הליך זה, בפני כב' הש' דורון, הסתיים ביום 10/12/09 בפשרה במסגרתה הצהירו הצדדים כך:

"הגענו להסכמה ולפיה אנחנו נמשיך לתת שירות לאדון, לשביעות רצונו, והתביעה הזו תוסר מעל הפרק."

ובהתאם, נמחקה התביעה ללא צו להוצאות.

לטענת התובע, משך תשעה חודשים, עמדה הנתבעת בהצהרתה ונתנה שירות כנדרש, כאשר לדבריו, מדי חודשיים-שלושה נדרש טכנאי להגיע על מנת לכוון את צלחות הלווין באופן שיאפשר לצפות בערוצים הרצויים לתובע. בחודש אוקטובר 2010 התקשר התובע להזמין טכנאי ובמשך חודש לא הגיע טכנאי לביתו. לאחר שהודיע לנתבעת כי בכוונתו לפנות בשנית לבית המשפט, הגיע ביום 5/12/10 טכנאי ובמקביל, נדרש התובע לשלם סך של 550 ₪, נוסף על הסכומים להם התחייב בעת חתימת ההסכם עם הנתבעת. התובע טוען כי בשל סירובו לשלם סכום נוסף כאמור, אין הוא יכול לצפות בכ- 30% מן הערוצים בהם צפה בעת שרכש את צלחת הלוויין. התובע הודה במסגרת כתב תביעתו, כי מאז חודש נובמבר 2010 אין הוא משלם את התשלום עבור השירות הטכני, שכן הנתבעת אינה עומדת בהתחייבותה לספקו באופן סדיר.

התובע עותר לביטול חוזה שירותי התמיכה ולחיוב הנתבעת בהוצאותיו בשל הליך זה.

מנגד, טוענת הנתבעת כי מי שהפר את ההסכם הוא דווקא התובע ואף הגישה במסגרת ההליך תביעה שכנגד. לטענת הנתבעת, התובע רכש ממנה ציוד לווין בתמורה לסך של 5,436 ₪ וסכום נוסף של 1,200 ₪ עבור התקנה. כמו כן, רכש התובע חבילת שירות טכני למשך 60 חודשים כנגד תמורה בסך 85 ₪ לחודש. כמו כן, התחייב התובע לשלם 100 ₪ עבור של טיפול טכני.

הנתבעת טענה כי הציוד הותקן בבית התובע כנדרש, אך מיום שהותקן, החל התובע "להטריד את הנתבעת", כך בכתב ההגנה, ולהזמין טכנאי לצורך טיפול בציוד. לטענת הנתבעת, בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות, אשר נוסחו כמפורט לעיל, התחייבה ליתן שירות בתוך 72 שעות ממועד הקריאה וכך נהגה. הנתבעת הסבירה כי הסכום של 550 ₪ הינו שירות עבור שרת אינטרנט המאפשר קליטת ערוצי אינטרנט נוספים ואין לכך קשר לתנאי ההסכם. הנתבעת טענה כי התובע לא שילם את מלוא הסכומים להם התחייב במסגרת ההסכם למתן שירות טכני ועתרה לחיובו בכך.

שמעתי את בעלי הדין וכן עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים המצורפים.

אין חולק כי עבור הציוד אשר הותקן בבית התובע, שולמה התמורה המלאה.

המחלוקת בין הצדדים הינה סביב הסכם שירותי התמיכה הטכנית.

התובע אכן לא שילם את עלות התמיכה הטכנית המוסכמת בין הצדדים באמצעות הוראת קבע, אלא שילמה, מעת לעת, ישירות לידי הנתבעת, לעתים באופן רטרואקטיבי עבור מספר חודשים. עם זאת, כפי שאף הודה נציג הנתבעת, הנתבעת לא פעלה לשינוי המצב מאחר שלא הבחינה בזמן אמת כי התובע אינו משלם בהוראת קבע. הנתבעת טענה כי מאחר שהתובע לא שילם בצורה מסודרת, נמנעה מלשלוח טכנאי כפי שביקש. מנגד, טען התובע כי מאחר שלא קיבל שירותי תמיכה, לא שילם לנתבעת, שכן מנסיונו, רק כאשר קשר בין השניים, הואילה הנתבעת לשלוח לביתו טכנאי.

מן הראיות שהוצגו בפניי עולה כי התובע הזמין את טכנאי הנתבעת כבר בחודש אוקטובר 2010, אולם אלו הגיעו רק בתחילת חודש דצמבר, אחר שהתובע, לדבריו, איים כי יפנה שוב לבית המשפט, כאשר עד לחודש נובמבר 2010, שולם להם עבור שירותי התמיכה הטכנית .

מדברי הצדדים עולה תמונה לפיה מחד, התובע אינו משלם באופן סדיר את התשלומים החודשיים עבור התמיכה הטכנית, אך מנגד, הנתבעת אינה עומדת בהתחייבותה ואינה שולחת טכנאי תוך 72 שעות מרגע הקריאה. כמו כן, אני מקבלת את טענותיו של התובע, אשר לא נסתרו על ידי נציג הנתבעת, לפיהן בלא ביקור טכנאי מדי חודשיים-שלושה, לצורך כיוון צלחת הלווין, לא ניתן להמשיך ולצפות בערוצים בצורה טובה. משכך, כפי שעלה מן הראיות שבאו בפניי, השירות שקיבל התובע לאורך התקופה היה לקוי, באופן שנאלץ לקרוא פעמים רבות לטכנאי הנתבעת ולמשך פרקי זמן משמעותיים לא הצליח לצפות כראוי בערוצי הטלויזיה.

נסיון העבר בין הצדדים מלמד על כך שהנתבעת לא עמדה בתנאי ההסכם בעבר ולא שלחה לבית התובע טכנאי בתוך המועדים להם התחייבה. בנסיבות אלה, אין להלין על התובע, אשר בנסיון להפחית את נזקיו, ולאחר שראה בחודש אוקטובר 2010 כי שוב, חוזרת הנתבעת לסורה ולא מספקת לו את שירותי התמיכה כמתחייב, בחר להפסיק את תשלומי התמיכה הטכנית בחודש נובמבר 2010.

בחינת התנהלות הצדדים מאז חתימתם על ההסכם ועד היום מצביעה על הפרות חוזרות ונשנות של הנתבעת את חיוביה לספק תמיכה טכנית ומכך יש להסיק על העדר יכולת לעמוד בהתחייבותה כלפי התובע.

נראה כי במצב דברים זה, נוכח הפרת ההסכם, המעיד על חוסר יכולתה של הנתבעת לעמוד במתן שירותי התמיכה לתובע כסדרם, כאשר זו נמנעת מלספק לתובע שירותי תמיכה טכנית בתוך 72 שעות כנדרש ממנה, יש להורות על בטלות חלקית של ההסכם שנערך בין התובע לנתבעת. מאחר שחלקו של ההסכם אשר נגע לרכישת הציוד והתקנתו מולא על ידי הצדדים ולא הועלו בפניי טענות הנוגעות להסכם זה, אזי אני מורה על ביטול הסכם שירותי התמיכה הטכנית.

שקלתי את עתירת התובע לחייב את הנתבעת בהוצאותיו, אולם סברתי כי לאור העובדה שגם התובע לא פעל לשלם את התשלומים החודשיים באופן סדיר (הגם שבסופו של יום, שילם את מלוא התשלום לחודשים בהם קיבל שירותי תמיכה טכנית), אזי אין מקום לחייב את הנתבעת בהוצאותיו כעת.

לפיכך, אני מורה על ביטול ההסכם למתן שירותי התמיכה הטכנית אשר נכרת בין התובע לנתבעת וזאת החל מחודש דצמבר 2010. היינו, התובע אינו מחוייב בתשלום כלשהו לנתבעת בגין שירותי התמיכה הטכנית, מעבר למה ששילם לה עד היום ומנגד, הנתבעת אינה מחוייבת בפיצוי כלשהו של התובע.